שעת לילה מאוחרת, רוח חמימה ונעימה. רק רחש הגלים ונאקות החבלים נשמע בחשיכה. העלם ישב והסתכל סביבו. רק ים מאופק לאופק, גלים הרודפים גלים הרודפים גלים עד אין קץ. השמיים בהירים וצלולים, זרועי מיליוני כוכבים. ירח ענק ומלא מטיל אורו על הספינה ועל העולם כולו.
השקט מדהים, הפנימי כמו החיצוני. רק המרחק הזה מהציביליזציה מביא עימו כזו שלוה של הנפש. הדאגות מקומן על היבשה, כאן בים אתה נתין לחסדי הרוח והגלים. אין לאן למהר כי מימלא הרוח היא שתקבע מתי תגיע ליעדך. אין מה להתאמץ כי הגלים הם שיקבעו אם בכלל תגיע למקום שהיה מטרתך בתחילת ההפלגה.
החיים פשוטים מאד: מדי פעם למתוח חבל, פעם בכמה זמן לכוון מחדש את ההגה. מעבר לכך רק להיות. הרבה זמן פנוי הנוטה להוביל להרבה הרהורים ומחשבות. במקרה הזה המחשבות הן טובות ומביאות לאותו השקט הפנימי האופייני לאלה המרוצים בחלקם.
הספינה לבנה ופשוטה, אין הרבה דברים המבדילים אותה מהספינות של ימי קדם. למעט כמה צעצועי טכנולוגיה קפטן קוק היה מרגיש כאן כבאחת מספינותיו שלו. בספינה הזו רוב אמצעי הקשר עם העולם החיצון מנותקים, לטכנולוגיה ולעולם החיצון אין מקום בספינה שכזו. הפשטות הולמת אותה כשם שהים הוא מקומה הטבעי.
העלם מרים ראשו, כבר ניתן להבחין בחיוורון קל בשמי המזרח. עוד יום של שמש, גלים ורוח מתחיל את לידתו. הוא מחייך, זהו אחד החזיונות האהובים עליו ביותר. לאט לאט הלילה מפנה מקומו והשמש מתחילה את כיבוש השמיים. מספר עננים צפים להם במרחק, אדישים למהפך המתחולל לו בשחקים.
הרוח משנה קלות את כוונה ומאלצת את העלם לחדול לזמן מה מהצפיה ולערוך כמה שינווים בהגאים ובמפרשים. הספינה מתנדנדת קלות מצד לצד. האשליה שהאדם שולט בטבע לא קיימת כאן, מול הים והרוח מקומנו בעולם ברור וחד. הבנה זו של הדברים היא חלק מן השלווה האופפת את הספינה ואת העלם.
השמש השלימה בינתיים את כיבוש השמיים ועכשיו היא מתחילה להרעיף חומה על פני העולם. המראה היחיד לכל כוון שתבחר הוא אחיד: ים כחול ירקרק וגלים. מלבד כמה צפורים החגות בעצלתיים דבר אינו נראה מאופק לאופק, הרגשת הבדידות היא מושלמת. ניתוק שכזה משאר העולם גורם להרבה אנשים להרגיש לא בנוח, אבל העלם מחייך - כל צרכיו עלי אדמות נמצאים עימו על הספינה.
אי שם באמצע הים יושב לו עלם על ספינה לבנה ומחייך, חומה של השמש ושלווה אופפים אותו. מה כבר יכול לגרום לו להיות יותר מאושר? קול טפיפות רגליים יחפות נשמע מאחוריו, "בוקר טוב" נשמע קולה.
מיקי