בוא ואספר לך מתי הפסקתי לחפש אחרי האהבה המושלמת.
התחלתי לחפש אחרי האהבה המושלמת בגיל הטיפש עשרה. בתקופה זו ראיתי הרבה סרטים קיטשיים, וגם קראתי קצת יותר מדי. נראה היה לי שהבנתי איך אהבה צריכה להיות וידעתי שהיא תעשה אותי מאושר.
אחרי כשנה התאהבתי בפעם הראשונה. היתה זו יעל מהמושב ליד. אין כמו התמימות והטוהר של אהבה ראשונה. נראה היה לי שמצאתי את האהבה המושלמת במכה הראשונה. אבל כדרכן של אהבות ראשונות היא הסתיימה ולקחה איתה חלק ממני שלא יחזור לעולם.
במשך זמן רב לאחר מכן היו פה ושם אהבות, אבל לא קרובות לשלמות. ואז לקחתי את שעור השייט הראשון שלי והתאהבתי בים. זה היה כמו לגלות מחדש אהבה רדומה, אהבה נהדרת. הים מקשיב לכל מה שתאמר, הוא תמיד שם, לא צפוי, לפעמים סוער ותמיד עמוק ללא סוף. במשך שנים רבות חייתי עם אהבתי הישנה חדשה - הפלגתי, צללתי, גלשתי או סתם רבצתי על החוף. בסערה קשה אחת הבנתי שהים אדיש לכל מה שתעשה, כמה שתעשה. אני עדיין אוהב אותו אבל אהבה חד צדדית אינה יכולה להיות מושלמת.
די הרבה זמן הנחתי שלא אמצא את האהבה המושלמת. שוב אהבתי פה ושם אבל לא התקרבתי לשלמות. ואז פגשתי את מאיה. הדרכנו ביחד בצופי ים. בהתחלה לא סבלנו אחד את השניה. לאחר מכן נהינו לידידים טובים ולאחר מכן לנאהבים. זו היתה (ועדין) אהבה מדהימה. אנחנו בטוחים באהבתנו ואני מקבל ממנה חזרה כמויות בלתי נדלות של אהבה. התחתנו ונראה היה שמצאתי את האהבה המושלמת שלי. אחרי כשנתיים של נישואים הרגשתי שלמרות שזו אהבה מדהימה ויפיפיה עדיין חסר איזה פסיק קטן בשביל שתהיה מושלמת.
מאיה נכנסה להריון ואהבתנו התעצמה לה ותפחה כמו הבטן שלה. עדיין קול קטן בתוכי אמר לי שיש שלמות גדולה מזו, אהבה יותר טוטלית ויותר טהורה. התחלתי להשלים עם העובדה שלא אמצא אהבה מושלמת לעולם.
אחרי כמה גניחות, דחיפות וקצת צעקות יצאת לאויר העולם.
מיקי
אוקטובר 2002