אוהד

עזבתי את ההגה ובאתי לעזור לגדי עם הקשרים האחרונים. אחרי שהספינה עגנה לבטח במקומה הסתכלתי על הנמל. הוניארה היא הבירה של איי שלמה, עיר נמל קטנה ושקטה. עלינו על הדינגי (הסירה הקטנה) ונסענו לעיר לסדר את עניני המכס וההגירה. היינו עייפים אחרי ההפלגה הארוכה וקצת משונה היה ללכת על אדמה מוצקה אחרי הפלגה רצופה של עשרה ימים.

הצצתי בשעון כשסיימנו את כל עניניו הפורמליים, השעה היתה 11:30 בבוקר. עוד ארבע שעות לפגישה עם לאה. גדי הציע שנלך לשוק ונעשה קצת קניות. השוק היה קטן, הומה וריחני בדיוק כמו ששוק צריך להיות. אחרי שעה של קניות גררתי את גדי מוויכוח עם מוכרת הפפיות חרושת הקמטים. שמנו את המצרכים בספינה והלכנו לאכול.

המסעדה היתה מהסוג שחיקויים שלה תראה בכל עיר מערבית גדולה. קטנה, דחוסה ובעלת אוכל מצוין. התיישבנו כל אחד מול צלחת פרות ים חמה ומהבילה והתחלנו לאכול. "מתי ראית לאחרונה את לאה?" התחיל גדי כהרגלו את השיחה מאתמול כאילו נסתיימה חמש דקות קודם לכן. "לפני עשרה וחצי חודשים." "ומאז לא ראית אותה כל הזמן הזה? אני חייב לשמוע שוב את הסיפור שלכם."

"לפני כעשר שנים עבדתי באחת מהעבודות המזדמנות שאני עושה בדרך כלל בין הפלגות. הפעם הייתי בארמן באיזה חברת קייטרינג נוצצת. לאה היתה נוכחת באחד הארועים שערכנו, היא עבדה אז בחברת ברוקרים די גדולה ובדיוק קיבלה העלאה בתפקיד. כבר אז הרגשתי משיכה אליה אבל היא היתה עם בן זוג כך שלא עשיתי כלום."

"כשבוע לאחר מכן נפגשנו במכון הכושר, להפתעתי היא זכרה אותי מהמסיבה והתפתחה לה שיחה נעימה, קבענו לצאת באותו ערב. לאה התגלתה כבחורה חכמה, בעלת חוש הומור, דעות מוצקות על החיים ודוקטורט בכלכלה. היא עבדה בחברת ברוקרים כלשהיא והיתה בדרכה אל הכסף הגדול. בסוף הפגישה הייתי מאוהב בה בכל נשמתי, שבוע לאחר מכן עברתי לגור בדירתה.

"היו לנו חיים משוגעים ביחד, המון מסיבות , טיולים וכל מיני שטויות אחרות שאוהבים עושים. היא אהבה לראות את מבטי התדהמה של כל הנפוחים האלה כשסיפרה להם שאפילו לא סיימתי תיכון. בחודשיים הראשונים אפילו לא הרגשתי את הגעגועים לים ואתה יודע שהים הוא תמצית חיי, אבל לאחר כחצי שנה התחלתי להרגיש קצת חוסר נחת, עדיין נהניתי מכל רגע ועדיין אהבתי את לאה בכל ליבי אבל משהוא היה חסר."

"לאה נסעה לסינגפור לחודש מטעמי עבודה. פתאום הייתי שוב לבד, יצאתי להפלגה קצרה של שבועיים ונהניתי מהחיים. כל הזמן ניסיתי לחשוב איך אוכל לשלב את שתי האהבות הגדולות של חיי ביחד. ידעתי שלאה מאושרת בחייה ואין לה שום כוונה לעזוב את המסלול המהיר לטובת חיי בטלה ואילו אני לא יכול לחיות הרבה בלי הים. לא הצלחתי למצוא פיתרון וקיוויתי שעם הזמן אהבתי ללאה תגבר על כל המכשולים."

עברנו אל המרפסת לשתות קוקוס קר ולהביט בגלים, הבטתי בשעון - עוד שעתיים עד שלאה נוחתת. "כשלאה חזרה מסינגפור זה היה כמו ירח דבש, השתוללנו, בילינו ועשינו חיים משוגעים. אחרי חודשיים שוב התחלתי להרגיש את הגעגועים לים ואת תחושת המחנק שהרגשתי לפני שלאה נסעה. החלטתי לדבר איתה על כך ולילה אחד ישבנו במיטה ושטחתי בפניה את הבעיה שלי. לאה מיד הבינה את הבעיה וגם את הפתרון, היא פשוט בחורה חכמה. היות וגם היא הרגישה קצת מחנק אחרי חצי שנה ביחד היא הציעה שכל אחד יחיה את חייו ופעם בשנה נפגש לנו. שבוע לאחר מכן כבר הרמתי מפרש לכוון גיברלטר."

"כבר שתים עשרה שנה שההסדר הזה עובד מצוין. פעם בשנה למשך שלושה שבועות אנחנו נפגשים, בדרך כלל לאה לוקחת חופש וטסה לאיפה שהספינה שלי נמצאת באותו הזמן. בשלושת השבועות האלה אנחנו בגן עדן, בדרך כלל עוברים יומיים שלושה עד שאנו יוצאים מהמיטה ולאחר מכן אנו מבלים כמו משוגעים. שנינו מאושרים מהסידור וכך כל אחד ממשיך בחייו - אני שט ולאה כבר בעלת חברה די גדולה להשקעות, את המיליון הראשון שלה חגגנו בבאלי, אני חושב שהיא בזבזה שם חלק ניכר ממנו. אני עדיין אוהב אותה כמו בשבוע הראשון בו נפגשנו."

"ולפני שנה התחתנתם?" "עשרה חודשים. הגענו למסקנה שאנחנו רוצים ילדים. ברור היה גם שאני אגדל אותם, לאה עסוקה מדי בשלב הזה של הקרירה שלה, עוד כמה מליונים והיא תתחיל להאט את הקצב." חייכתי, כמו שאני מכיר את לאה - היא תיעצר רק אחרי שאחרון המיליארדרים יהיה מאחוריה. היתה זו חתונה מוזרה, מצאנו שופט שלום בעיירת חוף קטנה במכסיקו ולקחנו שני עדים ישר מהרחוב. אני חושב שאת חגיגות החתונה שלנו התושבים לא ישכחו עוד הרבה שנים."

ישבנו בשתיקה ובהינו בגלים. שקיעות בים תמיד משרות עלי מצב רוח מהורהר. גדי לגם לאיטו את הטיפות האחרונות ממיץ הקוקוס ונאנח. הסתכלתי על השעון - עוד שעה לנחיתה. "והיום היא מביאה את הילד?" "כן, היום היא מביאה את אוהד." חייכתי והסתכלתי על הגלים המתנפצים על החוף, עוד שעתיים אזכה לראות את בני לראשונה.

מיקי